חבורה לומדת גמרא - הרב שמעון קליין

עודכן בתאריך: כ' טבת התש''פ (17/01/2020)
[מספר צפיות: 3]

1. מבוא ללימוד גמרא ועיון ראשוני בקריאת שמע

הועבר בתאריך: י' אלול תשע"ז

_______________________________________________________________________________

2.  עיון בקריאת שמע: פרשה ראשונה, חלק א'  - פשוטו של מקרא.       
הועבר בתאריך: י"ז אלול תשע"ז


 

ספר דברים פרק ו
ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד:
ה) וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ 

'_______________________________________________________________________________
3. עיון בקריאת שמע: פרשה ראשונה, חלק ב:
    - 
פערים בין "שמע" ל"והיה אם שמוע".
        
הועבר בתאריך: כ"ד אלול תשע"ז

ספר דברים פרק ו
ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד:
ה) וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ

 
ספר דברים פרק יא
(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
(יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
(טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
(יז) וְחָרָה אַף ה’ בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה’ נֹתֵן לָכֶם:
(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:
 
_______________________________________________________________________________
4. המשנה – מהי? מדוע פותחת המשנה בהתייחסות אל הזמן ("מאימתי").      
הועבר בתאריך: כ"ט תשרי תשע"ח

משנה מסכת ברכות פרק א

(א) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?
- מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת.
 - רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר
 מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה

(ב) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית. מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה:

(ג) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ, כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:

(ד) בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם:

(ה) מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל (יְמֵי חַיֶּיךָ), לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:


_______________________________________________________________________________

5.משנה ברכות פרק א: עקרונות הלימוד - מקרא ,משנה וגמרא.
מושגי "יום והלילה" במשנה
 

הבנת מחלוקת ר' אלעזר, רבן גמליאל וחכמים במשנה א'      
הועבר בתאריך: י"ד מרחשון תשע"ח

 

משנה מסכת ברכות פרק א

(א) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?
- מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת.
 - רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר
 מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.
- הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה

(ב) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית. מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה:

(ג) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעֲמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ, כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל:

(ד) בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם:

(ה) מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל (יְמֵי חַיֶּיךָ), לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:

_______________________________________________________________________________________________

6.עקרונות הלימוד - מקרא, משנה גמרא. היום והלילה במשנה
הועבר בתאריך: כא' מר-חשון תשע"ח

 

משנה מסכת ברכות פרק א

(ב) מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית. מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי. (וְגוֹמְרָהּ) עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה

__________________________________________________________________________________________________

7. הקשר בין ברכות וק"ש, מושגי יום ולילה במשנה, פרשת ציצית

משנה מסכת ברכות פרק א

(ד) בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם. וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם:

(ה) מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל
יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל (יְמֵי חַיֶּיךָ), לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ

ספר דברים פרק טז 
(א) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה:
(ב) וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
(ג) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
(ד) וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר:
(ה) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(ו) כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם:
(ז) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ:
(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה:
(ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת:
(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:
(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה:
יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:


ספר במדבר פרק טו 
(לז) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
(לח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
(לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְדֹוָד וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
(מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם:
(מא) אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם
:

__________________________________________________________________________________________________

8. עומק חידושו של בן זומא להזכיר יציאת מצרים בלילות.          
הועבר בתאריך: ו' כסלו תשע"ח

משנה מסכת ברכות פרק א

 (ה) מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז) לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל (יְמֵי חַיֶּיךָ), לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:

__________________________________________________________________________________________________

9. הגיון התלמוד: הפתיחה במסכת ברכות כשלב נוסף על גבי המקרא והמשנה.

הועבר בתאריך: י"ג כסלו תשע"ח

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א

משנה מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה: דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר.
 מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו לא קרינו את שמע, אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות, ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר: הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
גמרא תנא היכא קאי דקתני "מאימתי"? ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא - לתני דשחרית ברישא?
 תנא אקרא קאי דכתיב "בשכבך ובקומך" והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת -  משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
 אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית:

 

__________________________________________________________________________________________________

10. המשך - הפתיחה במסכת ברכות כשלב נוסף על גבי המקרא והמשנה

הועבר בתאריך: כ' כסלו תשע"ח

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א

גמרא תנא היכא קאי דקתני "מאימתי"? ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא - לתני דשחרית ברישא?
 תנא אקרא קאי דכתיב "בשכבך ובקומך" והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת -  משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
 אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית:

__________________________________________________________________________________________________

11. "קריאת שמע - חברתית או כהנית?" מה בין ביאת שמשו של כהן לבין זמנה של אכילת העני

הועבר בתאריך: כ' כסלו תשע"ח

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א-ב

אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים? מלתא אגב אורחיה קמשמע לן - כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא -  כדתניא ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.
וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא דילמא ביאת אורו הוא -  ומאי וטהר - טהר גברא? אמר רבה בר רב שילא: אם כן לימא קרא "ויטהר" מאי "וטהר" - טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא.
במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא: האי "ובא השמש" ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא.

__________________________________________________________________________________________________

 
13. מסכת ברכות פרק א'
הועבר בתאריך: כ"ז אייר תשע"ח
 
14. שורשים תמוהים של דוד המלך
הועבר בתאריך: ד' סיון ה'תשע"ח (18.5.18)

 

15. מסכת ברכות פרק א'

הועבר בתאריך: י"א סיון ה'תשע"ח (25.5.18)

 
16. מסכת ברכות פרק א'

הועבר בתאריך: כ"ט אדר ה'תשע"ח (16.3.18) 

 

 

17. מסכת ברכות פרק א'

הועבר בתאריך: ד' ניסן ה'תשע"ח (23.3.18) 

 
18. מסכת ברכות פרק א', "מפיבושת"

הועבר בתאריך: יט אייר ה'תשע"ח (04.05.18)

 

19. מסכת ברכות פרק א', דף ד'- "הסומך גאולה לתפילה של ערבית"

הועבר בתאריך: יח סיון ה'תשע"ח (01.06.18)

"אמר מר קורא ק"ש ומתפלל מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית רבי יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תקנום במאי קא מפלגי אי בעית אימא קרא איבע"א סברא איבע"א סברא דר' יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא ור' יהושע בן לוי סבר כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא ואב"א קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב (דברים ו) בשכבך ובקומך ר' יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה אף שכיבה נמי ק"ש ואח"כ תפלה ר' יהושע בן לוי סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש סמוך למטתו אף שכיבה נמי ק"ש סמוך למטתו."

 

20. מסכת ברכות פרק א', דף ד'- "הסומך גאולה לתפילה של ערבית- המשך"

הועבר בתאריך: כה סיון ה'תשע"ח (08.06.18)

 

 

21. מסכת ברכות פרק א', דף ד'- "כל האומר שלוש פעמים תהילה לדוד"

הועבר בתאריך: ב' תמוז ה'תשע"ח (15.06.18)

 

 
22. מסכת ברכות פרק א', דף ד'- "אמר רבי אבינא"

הועבר בתאריך: ט'' תמוז ה'תשע"ח (22.06.18)

 

 

 
23. מסכת ברכות פרק א', דף ה' עמוד א'- "קריאת שמע על המטה"

הועבר בתאריך: כ"ג תמוז ה'תשע"ח (06.07.18)

 

 

24. מסכת ברכות פרק א', דף ה' עמוד א'- ""

הועבר בתאריך: א' מנחם-אב ה'תשע"ח (13.07.18)

 

 
 
25. מסכת ברכות פרק א', דף ה' עמוד א'-

הועבר בתאריך: ו' אלול ה'תשע"ח (17.08.18)

 

 

____________________________________________________________________________________________________________

107. התפילין של הקב"ה
משמעות התפילין לימוד 4 הפרשיות של תפילין

הועבר בתאריך: א'  מנחם-אב ה'תשע"ט (2.8.2019)
 

ברכות דף ו.
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו:
בימינו - זו תורה - שנאמר מימינו אש דת למו
בזרוע עזו - אלו תפילין שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך - תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש.
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין "הני תפילין דמרי עלמא - מה כתיב בהו""
אמר ליה "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"
ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל?  אין  - דכתיב את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם:
שיתוני חטיבה אחת בעולם - שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם - שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
מר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי "תינח בחד ביתא - בשאר בתי מאי? אמר ליה 'כי מי גוי גדול', 'ומי גוי גדול',  'אשריך ישראל', 'או הנסה אלהים ולתתך עליון'
אי הכי נפישי להו טובי בתי !?
אלא 'כי מי גוי גדול' ו'מי גוי גדול' דדמיין להדדי בחד ביתא,  'אשריך ישראל' ו'מי כעמך ישראל' בחד ביתא, 'או הנסה אלהים' בחד ביתא, 'ולתתך עליון' בחד ביתא.

וכולהו כתיבי באדרעיה

 


דברים פרק ו 
(ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ יְדֹוָד אֶחָד:
(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
(ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
(ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

(דברים פרק יא 
(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
(יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
(טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
(יז) וְחָרָה אַף יְדֹוָד בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְדֹוָד נֹתֵן לָכֶם:
(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

שמות פרק יג 
(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְדֹוָד אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:
(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַידֹוָד:
(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְדֹוָד לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְדֹוָד בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְדֹוָד מִמִּצְרָיִם:
(י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

שמות פרק יג 
(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְדֹוָד אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:
(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַידֹוָד וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַידֹוָד:
(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:
(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְדֹוָד כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַידֹוָד כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:
(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרָיִם:

____________________________________________________________________________________________________________

108. התפילין של הקב"ה
משמעות התפילין לימוד 4 הפרשיות של תפילין

הועבר בתאריך: ח'  מנחם-אב ה'תשע"ט (9.8.2019)

ברכות דף ו.
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו:
בימינו - זו תורה - שנאמר מימינו אש דת למו
בזרוע עזו - אלו תפילין שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך - תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש.
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין "הני תפילין דמרי עלמא - מה כתיב בהו""
אמר ליה "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"
ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל?  אין  - דכתיב את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם:
שיתוני חטיבה אחת בעולם - שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם - שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
מר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי "תינח בחד ביתא - בשאר בתי מאי? אמר ליה 'כי מי גוי גדול', 'ומי גוי גדול',  'אשריך ישראל', 'או הנסה אלהים ולתתך עליון'
אי הכי נפישי להו טובי בתי !?
אלא 'כי מי גוי גדול' ו'מי גוי גדול' דדמיין להדדי בחד ביתא,  'אשריך ישראל' ו'מי כעמך ישראל' בחד ביתא, 'או הנסה אלהים' בחד ביתא, 'ולתתך עליון' בחד ביתא.

וכולהו כתיבי באדרעיה


דברים פרק ו 
(ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ יְדֹוָד אֶחָד:
(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
(ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
(ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

(דברים פרק יא 
(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
(יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
(טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
(יז) וְחָרָה אַף יְדֹוָד בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְדֹוָד נֹתֵן לָכֶם:
(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

שמות פרק יג 
(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְדֹוָד אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:
(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַידֹוָד:
(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְדֹוָד לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְדֹוָד בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְדֹוָד מִמִּצְרָיִם:
(י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

שמות פרק יג 
(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְדֹוָד אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:
(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַידֹוָד וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַידֹוָד:
(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:
(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְדֹוָד כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַידֹוָד כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:
(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרָיִם:

____________________________________________________________________________________________________________

109. התפילין של הקב"ה

הועבר בתאריך: טו'  מנחם-אב ה'תשע"ט (16.8.2019)


ברכות דף ו.
אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק "מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין - שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו:
בימינו - זו תורה - שנאמר מימינו אש דת למו
בזרוע עזו - אלו תפילין שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ומנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך - תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש.
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין "הני תפילין דמרי עלמא - מה כתיב בהו""
אמר ליה "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"
ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל?  אין  - דכתיב את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם:
שיתוני חטיבה אחת בעולם - שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם - שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
מר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי "תינח בחד ביתא - בשאר בתי מאי? אמר ליה 'כי מי גוי גדול', 'ומי גוי גדול',  'אשריך ישראל', 'או הנסה אלהים ולתתך עליון'
אי הכי נפישי להו טובי בתי !?
אלא 'כי מי גוי גדול' ו'מי גוי גדול' דדמיין להדדי בחד ביתא,  'אשריך ישראל' ו'מי כעמך ישראל' בחד ביתא, 'או הנסה אלהים' בחד ביתא, 'ולתתך עליון' בחד ביתא.

וכולהו כתיבי באדרעיה

_____________________________________________________________________________________________________

 

110. הקשר בין הקב"ה ועם ישראל ע"פ ישעיהו פרק ג' 

הועבר בתאריך: כט'  מנחם-אב ה'תשע"ט (30.8.2019)

מסכת ברכות ו:
כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא

'

_____________________________________________________________________________________________________

111. קביעת זמן ומקום לתפילה

הועבר בתאריך: ו'  אלול ה'תשע"ט (6.9.2019)

:מסכת ברכות ו
אמר רבי יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנאמר "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה" אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו ואברהם אבינו, מנא לן דקבע מקום דכתיב "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" - ואין עמידה אלא תפלה שנאמר "ויעמוד פינחס ויפלל"

_____________________________________________________________________________________________________

112. הליכה לבית הכנסת

הועבר בתאריך: כו'  אלול ה'תשע"ט (27.9.2019)

מסכת ברכות ו:
אמר רבי חלבו אמר רב הונא "היוצא מבית הכנסת, אל יפסיע פסיעה גסה"
מר אביי "לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט - שנאמר נרדפה לדעת את ה' "
אמר רבי זירא "מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא, אמינא קא מחליין רבנן שבתא, כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי לעולם 'ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת - שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' ', אנא נמי רהיטנא"

_____________________________________________________________________________________________________

113. ריצה לעבודת ה' וממנה

הועבר בתאריך: יב'  תשרי ה'תש"פ (11.10.2019)

מסכת ברכות ו:
אמר רבי חלבו אמר רב הונא "היוצא מבית הכנסת, אל יפסיע פסיעה גסה"
מר אביי "לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט - שנאמר נרדפה לדעת את ה' "
אמר רבי זירא "מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא, אמינא קא מחליין רבנן שבתא, כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי לעולם 'ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת - שנאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' ', אנא נמי רהיטנא"

שאלות:
מה היחס בין "מיפק" (היוצא) ובין "למיעל" (ללכת אל) בית הכנסת?
האם יש מחלוקת בין רב הונא ואביי שרק ביציאה מבית הכנסת (אבל בכניסה מצוה לרוץ)?
   א"כ מה סיבה לריצה או מניעה ממנה?
      נראה שזה בגלל הימצאות בתוך הקודש (כי אז היה אסור לרוץ גם אל בית הכנסת). וגם כדי להגיע לבית הכנסת ביישוב הדעת.

_____________________________________________________________________________________________________

114. עניין אגרא - שכר או עיקר המצווה

הועבר בתאריך: ג' מר חשון ה'תש"פ (1.11.2019)

מסכת ברכות ו:
אמר רבי זירא "אגרא דפרקא רהטא".
אמר אביי "אגרא דכלה דוחקא."
אמר רבא "אגרא דשמעתא סברא"
אמר רב פפא "אגרא דבי טמיא שתיקותא"
אמר מר זוטרא "אגרא דתעניתא צדקתא."
אמר רב ששת "אגרא דהספדא דלויי."
אמר רב אשי "אגרא דבי הלולי מילי.".

___________________________________________________________________________________

115. המתפלל אחורי בית הכנסת
הועבר בתאריך: יז' מר חשון ה'תש"פ (15.11.2019)

מסכת ברכות דף ו:
אמר רב הונא "כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע - שנאמר סביב רשעים יתהלכון".
אמר אביי "לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה".
ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא, חלף אליהו חזייה, אידמי ליה כטייעא. אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך! שלף ספסרא וקטליה.
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי 'כרום זלות לבני אדם'?
  - אמר ליה "אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן.
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו "כיון שנצטרך אדם לבריות - פניו משתנות ככרום - שנאמר כרום זלות לבני אדם".
   - מאי 'כרום'? כי אתא רב דימי אמר "עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין".
רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו "כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר 'הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים' ".

 

_____________________________________________________________________________________________________

116. כל המתפלל אחורי בית הכנסת. מעלות תפילות מנחה, ערבית ושחרית

הועבר בתאריך: כד' מר חשון ה'תש"פ (22.11.2019)

מסכת ברכות דף ו:
אמר רב הונא "כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע - שנאמר סביב רשעים יתהלכון".
אמר אביי "לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה".
ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא, חלף אליהו חזייה, אידמי ליה כטייעא. אמר ליה כדו בר קיימת קמי מרך! שלף ספסרא וקטליה.
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי 'כרום זלות לבני אדם'?
  - אמר ליה "אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן.
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו "כיון שנצטרך אדם לבריות - פניו משתנות ככרום - שנאמר כרום זלות לבני אדם".
   - מאי 'כרום'? כי אתא רב דימי אמר "עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין".
רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו "כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר 'הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים' ".

אמר רבי חלבו אמר רב הונא "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה - שנאמר 'ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני, - ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם".
רבי יוחנן אמר "אף בתפלת ערבית - שנאמר תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
רב נחמן בר יצחק אמר "אף תפלת שחרית - שנאמר ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה"

_____________________________________________________________________________________________________

117. תפילות מנחה - ניתוח מה שקרה עם אליהו ונביאי הבעל בכרמל

הועבר בתאריך: א' כסלו ה'תש"פ (29.11.2019)


ברכות ו:

 ואמר רבי חלבו אמר רב הונא "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה - שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו׳ ענני ה׳ ענני - ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם".

סיכום:
המיוחד בתפילת מנחה הוא ההבמודדות על העולם הכללי, כולל הרע, על ידי תפילה

_____________________________________________________________________________________________________

118.היומיומיות מה מיוחד בכל אחת משלשת התפילות?

הועבר בתאריך: ח' כסלו ה'תש"פ (6.12.2019)

ברכות ו:
 ואמר רבי חלבו אמר רב הונא "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה - שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו׳ ענני ה׳ ענני - ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם".
רבי יוחנן אמר "אף בתפלת ערבית - שנאמר תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב"
רב נחמן בר יצחק אמר "אף תפלת שחרית - שנאמר ה׳ בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה"

_____________________________________________________________________________________________________

119. מעלת שמחת חתן וכלה והקשר לגאולה

הועבר בתאריך: טו' כסלו ה'תש"פ (13.12.2019)

ברכות ו:
‏ואמר רבי חלבו אמר רב הונא "כל הנהנה מסעדת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות - שנאמר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות".
ואם משמחו מה שכרו? אמר רבי יהושע בן לוי "זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות - שנאמר ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר וגו׳ ויהי קול השפר וגו׳ והאלהים יעננו בקול"
איני והא כתיב 'וכל העם רואים את הקולות'! אותן קולות דקודם מתן תורה הוו.

שאלות:
- למה ירמיהו מזכיר "קול חתן וקול כלה" בנבואות הגאולה? מה הקשר בין חתונה וגאולה?
- ‏מה משמעות של כל אחד מחמשת הקולות?
- ‏מה משמעות המספר 5? (5 קולות, 5 חומשי תורה, 5 האזכורים של "אור" בבראשית - ההקבלה ביניהם)?

_____________________________________________________________________________________________________

120. משמעות ה-5 קולות של שמחת חתן וכלה ושל מתן תורה

הועבר בתאריך: ו' טבת ה'תש"פ (03.01.20)

משמעות ה-5 קולות של שמחת חתן וכלה ושל מתן תורה

ברכות ו:
‏ואמר רבי חלבו אמר רב הונא "כל הנהנה מסעדת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות - שנאמר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות". ואם משמחו מה שכרו? אמר רבי יהושע בן לוי "זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות - שנאמר ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר וגו׳ ויהי קול השפר וגו׳ והאלהים יעננו בקול" איני והא כתיב 'וכל העם רואים את הקולות'!? - אותן קולות דקודם מתן תורה הוו. **
ירמיה לג:יא
ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּֽי־ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃.

שמות יט:טז
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

שמות יט:יט
וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃

שמות כ:טו
וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃

שאלות:

- מה קשר בין שמחת חתן וכלה ומתן תורה?
- מה משמעות שך הקולות לפני ואחרי מתן תורה?

- ה"קול" ראשון הוא הכי חלש ורחוק מה' וכל הזכרת "קול" מתחזקת ומתקרבת את ה'.
- מה הקשר בין חתן וכלה ומתן תורה?
        - אולי שניהם מספרים על חיבור של שני הפכים שמביא מציאות חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן. - ‏זה גם יסביר למה הגמרא הזאת מופיעה במסכת ברכות בתוך ענייני התפילה - כי גם התפילה היא חיבור בין 2 העולמות הפוכים.

_____________________________________________________________________________________________________

121. כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים

הועבר בתאריך: יג' טבת ה'תש"פ (10.01.20)
 

ברכות ו:
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין - שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' "
מאי 'כי זה כל האדם' ? אמר רבי אלעזר "אמר הקדוש ברוך הוא כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה"
רבי אבא בר כהנא אמר "שקול זה כנגד כל העולם כולו"
רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה".

קהלת יב:יג
ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:

דברים י:יב
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה ה' אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־ה' אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:

שאלות:
מה הקשר בין זה שדבריו של אדם נשמעים ובין יראת שמים?
מה הפירוש של המילה "נשמעין"? מתקבלים או רק עושים רושם?

_____________________________________________________________________________________________________

122. כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם — דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים

הועבר בתאריך: כ' טבת ה'תש"פ (17.01.20)

ברכות ו:
וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: "כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם — דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹ׳ (קהלת יב)״."
מַאי ״כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כׇּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה.
רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר: שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה.

שאלות
יראת ה' היא התכונה הכוללת ומסכמת את כל שאר מעלות האדם (חכמה, עושר, שמחה)
איך זה עובד שמי שיש לא יראת שמיים דבריו נשמעים?
מה ה"צותא" (שמשמעו חיבור מתוך שויון) ? האם יראת שמים מיוחד בין המידות או מידה שווה לשאר המידות?
   - היא מידה שבא מתוך ובשווה בין כל המידות, אבל שונה בזה שהיא מרימה את כל המידות

הרשמה חינם

גבאי חדש?

רשום עכשיו את בית הכנסת שלך למערכת כאן!

מתפלל, אינך רשום?

בחר את בית הכנסת שלך בדף הבית והרשם מתוכו.

התחברות

פרטי חשבון

דוא"ל:

ססמא:

לא נמצאו נתונים מתאימים במערכת.
אנא נסה שוב.