תורה מלשון הוראה. מה היא באה ללמד אותי.
"ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה" אומנם אברהם נפטר בגיל 175 שנים אך אברהם כמובן לא ידע זאת. ובכל זאת בגיל יחסית מופלג הקב"ה מבקש ממנו משימה מאוד לא פשוטה לצאת מהמקום המוכר והביתי לצאת מהמשפחה שגדל.
והרי הוא יכול לרוות נחת ממעשה ידיו ולעבוד את ה' שם במקום שכבר הוא נמצא 75 שנים מלאות. אבל לא!!!
לקב"ה יש תוכניות אחרות בשבילו.
לקב"ה יש שליחויות חדשות.
ואברהם מראה שבאמת לא משנה הגיל. מה שמשנה זה השליחות החדשה.
כל גיל והשליחות שלה. כל עוד אנו פה על האדמה לקב"ה יש לו תוכניות ושליחויות חדשות בשבילנו.
ראינו שגם רבי עקיבא שינה מסלול בגיל 40 .
"ויעתק משם ההרה ויט אהלה"- "אהלה כתיב בתחילה, נטע אוהל אשתו ואח"כ שלו" מתוך רש"י.
כאשר אברהם אבינו הגיע לבית אל. קודם כל סידר את האוהל של אשתו. אם לדייק "נטע". אישה מייצגת את הבית "אשתו זו ביתו" לא בכדי בלשון חז"ל לאשה קוראים בית. אברהם אבינו ראה חשיבות עליונה לנטוע את אוהל אשתו שרה. כי הוא הבין שכל השליחויות שלו לא יוכלו להתקיים ללא אשתו שנטועה בקרקע ללא האישה שמזכירה לו תמיד מי הוא.
האישה מכה שורשים באדמה ושום רוחות שבעולם לא יפגעו לא בביתה לא בבניה ולא בבעלה. וכאשר אישה נמצאת ללא בית שנטוע, היא מרגישה מעורערת, לכן "נטע אוהל אשתו".
"וילך למסעיו"-"כשחזר ממצרים לארץ כנען היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניה שלו" מדברי רש"י. תמיד שאלתי את עצמי בתור ילד האם צריך להגיד תודה לנהג אוטובוס:?! הרי הוא מקבל כסף על עבודתו לכאורה הוא לא עושה זאת בשבילי הוא עושה זאת בשביל הפרנסה. ובא אברהם אבינו ומלמד אותי שצריך להכיר תודה גם לאותם אנשים שנותנים לך שרות עבור כסף. אני בטוח שבדך חזרה ממצרים לאברהם אולי היה נח ללכת מדרך אחרת אבל הוא רצה ליהנות את האכסניות מביקור נוסף הן רוחני והן כספי.
זה דרך ארץ לומר תודה לכולם.
"...ארבעה מלכים את החמישה... ויפלו שמה"- "ואף על פי כן נצחו המועטים להודיעך שגבורים היו ואף על פי כן לא נמנע אברהם אבינו מלרדוף אחריהם" מדברי רש"י .
אברהם אבינו לא היה איש מלחמות אבל כמו שהוא נקרא למשימה לעלות לארץ ללא חשבונות וכמו שהוא יקרא לעקוד את בנו. גם כאן אברהם אבינו הוא איש (מלשון במקום שאין אנשים השתדל להיות איש) של משימות ושליחויות . "לוט בן אחיו" בצרה, הוא בשבי ונכון הדבר, אברהם אבינו לא נולד עם החרב ביד. ההפך הוא איש של רוחניות אבל הרוחניות הזו לא מנותקת ממה שקורה בעולם ואם לדייק זו היא הרוחניות הגדולה לדעת מה שקורה בארץ ולהתנהג במוסריות פשוטה. הרב שלמה אבינר שליט"א נוהג לומר אם יש לך התלבטות... תשאל את עצמך מה היה הקב"ה עושה במקומך. אברהם אבינו לא חושב פעמיים הוא ניגש למלחמה כדי להציל את בן אחיו גם כשהסיכויים לא עומדים לטובתו.
ואני שואל למה למען ה'... הרי יש מצב שזו השליחות האחרונה שלו!!! מה אין לו לאברהם עוד תוכניות בעתיד. מה לרועי קליין לא היה תוכניות אחרות מלבד לקפוץ על הרימון הרי כל הסיכויים היו נגדו... מלמד אותנו אברהם שלא תמיד השיקולים של רווח והפסד מנצחים לא תמיד השיקולים אם "אצליח" הם הם הקובעים.
"וירק את חניכיו"- "חניכו כתיב זה אליעזר שחנכו למצות והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה" מדברי רש"י.
רש"י מלמד אותנו שהחינוך מתבצע לא באמצעות טקסים גדולים ובאמירות גדולות אלא דוקא באופן המעשי של התחלת עשיית אותה המצוה בפועל היא החינוך. כשם שחנוכת המשכן היא העמדתו והתחלת עבודת הקורבנות בפועל. וכשם שהדלקת המנורה היא היא חנוכת המנורה. כך כל חינוך זה הקפיצה המעשית למים. כי אי אפשר ללמד ילד על מצות ציצית ללא ללבישתו ואי אפשר ללמד ילד על עשיית חסד ללא עשיית חסד בפועל. וזו היא המצווה שלימד אברהם את אליעזר. הצטרפות למלחמה כדי להציל ולעשות חסד עם בן אחיו.
משה יצחק
שותף בפרויקט עוצמות בר אילן